מה קורה בתוכנו?
בבסיס כל הפעולות שלנו יש רגש, כל מה שאנחנו עושים או רוצים לעשות מונע מהאופן שבו אנחנו רוצים להרגיש,
לכולנו יש רגשות נכון? יש מי שחושב שאין לו רגשות? אולי יש כאלה שפחות מחוברים לרגשות שלהם או פחות יודעים לבטא את הרגשות שלהם אבל כולנו מרגישים וגם כל הזמן.
רגש – תחושה פנימית, תיאור חוויה סוביקטיבית מודעת ביחד עם סט מאפיינים מנטליים, דפוס פעילות של מערכת העצבים והתנהגות אופיינית המתרחשים באופן מקביל.
אנחנו קמים בבוקר, בודקים איך אנחנו מרגישים, באופן אוטומטי יש לנו איתותים מהגוף על איך אנחנו מרגישים פיזית אבל יש לנו גם איתותים איך אנחנו מרגישים נפשית מיינד אנד בודי.
איך אני מרגישה משליך מיד על הפעולות שאעשה כל בוקר, על בחירת הבגדים, על מה אבחר לאכול, איך אתקשר עם אנשים, באיזה דרך אבחר לנסוע, למה אאזין ברדיו או איזה קפה אקח לי לדרך...
למה זה חשוב?
למה חשוב לנו כסף? למה חשוב לנו להיראות טוב? להצליח? לכבוש יעדים? להציב מטרות?
כי זה... מייצר משהו שגורם לנו להרגיש...
אם רגש הוא כוח מניע כל כך חזק, מדוע אנחנו לא משקיעים יותר זמן להבין אותו? באופן אישי, להבין מה מניע אותי, אילו סוגי רגשות חשובים לי... איך אני רוצה להרגיש, מה חשוב לי. למה זה חשוב לי כי מה...?
זה לא אומר שזה קל אבל זאת התחלה, היכרות עצמית ויכולת לסווג מה הן השאיפות שלי... כמה אנשים מסתובבים שנים בעולם ללא יכולת להגיד מה הם רוצים או למה הם רוצים את זה....? כי זה רגשות, אז מה נדבר על רגשות עכשיו? צריך להיות פרקטים, מתרחקים מהעיסוק הזה למרות שזה הדבר הכי פרקטי לעשות, להבין מי אני ומה אני ולאן פניי. אילו היינו מתמקדים בזה, היינו כנראה חוסכים לעצמנו המון סבל.
יתרה מזאת, אנחנו צריכים להעביר את זה הלאה לדור ההמשך שלנו, לעזור להם להבין טוב יותר את עצמם ואת הכוחות המניעים שלהם, כמה זה פשוט יותר לעשות משהו כשאני יודעת מה אני צריכה לעשות, שיש לי כוונה ברורה. כמה זה פשוט לעזור למישהו, לעבוד עם מישהו, לשתף פעולה כשאנחנו יודעים מה חשוב לצד השני? כמה זה יכול לשנות מסלול חיים כשאני יוצאת מנקודת הנחה שאני מבינה למה האדם פועל כפי שהוא פועל, אילו יכולנו להבין יותר טוב אחד את השניה , כמה זמן וסבל יכולנו לחסוך?
אנחנו עושים את זה כל הזמן אבל לא עד הסוף, לא בכוונה מלאה, לא במודעות מלאה. למה אני מתכוונת? אנחנו בודקים איך אנחנו מרגישים כל הזמן אבל אנחנו מנחשים ונותנים כותרת לעיתים מבלי לשאול את עצמנו כמה שאלות חשובות. לאן אנחנו רוצים להגיע? מה חשוב לנו להשיג? למה זה חשוב? מה צריך לקרות כדיי שאני אגיע לשם? מה יקרה אם לא אגיע? השאלות הללו הן האסנס היומיומי שלנו ולעיתים כל מה שצריך זה פשוט לשאול... אנחנו לרוב, פשוט מתנהלים, שיגרה, חוזרים על הפעולות היומיומיות שלנו, שוב ושוב ללא יכולת לשים פוקוס על מה חשוב לנו באמת.
זה אגב מאוד ברור, מאוד קשה לנו להחזיק הרבה מידע במודעות, רק מה שאנחנו בפוקוס עליו, כל השאר נעשה באופן דיי אוטומטי דרך התת מודע שלנו. התת מודע שלנו מחזיק את כל המידע שמפעיל אותנו יום יום שעה שעה, "כל הדפוסים הקבועים שלנו" ממש כפי שמכשיר הקלטה מכיל בתוכו חומרים – שאילו היינו רוצים לעבור עליהם היינו פשוט צריכים ללחוץ על הכפתור והיינו חוזרים בדיוק על מה שהוקלט בעבר.
המודע שלנו לעומת זאת מחזיק מידע חדש, יצירתי, מעניק משמעות לכל דבר שאנחנו עושים או חווים וכאשר אנחנו חוזרים על משהו שוב ושוב, אנחנו בעצם יוצרים הרגל, תת המודע שלנו, מקליט את ההתנהגות על מנת לייעל את התהליך. שוב אין צורך להשקיע משאבים להפעיל את התהליך, התהליך כולו "מוקלט". יש רק צורך ללחוץ על הכפתור פליי.
משמע, כל מה שנתנו לו שם ומשמעות היום, יהיה ההתנהגות שלנו מחר.... המדהים הוא, שכאשר מבינים את האופן בו המוח שלנו עובד, אנחנו מבינים שיש לנו כל כך הרבה שליטה על החיים שלנו, לא היינו רוצים אם כך לבחור מה להקליט?
הדרך שלנו לקבוע את ההקלטות הינה דרך חוויות חיינו, עלינו לקטלג אותן נכון, לתת להם שם ומשמעות, כזאת שתקדם אותנו לעבר המטרות שלנו. היופי הוא שנוכל לעשות זאת בכל שלב, גם אם הקלטנו משהו שלא עובד לטובתנו, נוכל להקליט התנהגות חדשה, בכל רגע שנבחר. האתגר שלנו הוא קודם כל בחירה, כשנדע מה אנחנו רוצים, נוכל לבחור את המטרות שלנו .
מה אנחנו רוצים? אנחנו רוצים ל ה ר ג י ש....
ככל שנעסוק בכך יותר, נבין מה מניע אותנו, מהר יותר נקבל שליטה על חיינו ועל הרגשות שלנו.
איך עושים את זה? קודם כל מרחיבים את אוצר המילים הקשורות ברגשות, אילו רגשות אני מכירה וחווה – מכינים רשימה, ומנסים להגדיל אותה, ככל שנשתמש ביותר מילים כדיי לתאר את ההרגשה שלנו כך נחווה יותר רגשות ונפתח את עולמנו.
אוצר המילים שנבחר להשתמש בו יהווה אבן דרך חשובה גם בתיאור מנעד רחב יותר של רגשות אך גם ישפיע באופן ישיר על אופן או עוצמת הרגש שנחווה.
כך לדוגמא – ביטויי התלהבות – יתארו את האופן שבו אני מרגישה אך גם יפעילו אצלי כפתור התלהבות שכבר קיים בי. חיוך ישפיע על שמחה ושמחה תשפיע על חיוך.
כעס יגרור עוד כעס ועצב עוד יותר עצב... ממש כמו שגירוד מוביל ליותר גירוד.
נוכל לאמץ הנחות יסוד של NLP :"כל תקשורת הינה הפגנת אהבה... או קריאה לעזרה". כאשר יוצאים מנקודת מבט זו ניתן להכיל כמעט כל דבר... (לא מדברת על דברים קיצוניים כמו אלימות וכו).
מיינדפולנס – הכרת המיינד שלנו, אופן החשיבה שלנו, מה עולה מתוכנו.
תפיסת המציאות שלנו, מהי? האם יש עוד משהו שאפשר לראות? לבחור?
מה אם נשתמש ברגש אחר כדיי לחולל שינוי ברגש שעולה מתוכנו? אם זיהיתי רגש כלשהו שקיים בי ברגע נתון, אני יכולה להתבונן בו ולהוסיף עליו תחושות קשות נוספות, הלכאה עצמית. זה יחליש אותי או יחמם אותי יותר בכל מקרה התוצאה תיהיה קשה יותר לעומת מצב שבו אבחר להתבונן בכעס ופשוט לתת לו להיות או יתרה מכך אפעל עם הכעס, לא אתנגד לו, אביט עליו/ עליי בחמלה, אחבק ואשלח נחמה, הכל בסדר, אני בסדר.
אני מוצאת שיש לכל רגש שלילי, רגש מכיל שיתן לו ריכוך או עוצמה אחרת מיטיבה יותר. כעס אל מול חמלה, פחד אל מול אהבה, אשמה אל מול סליחה, קורבנות אל מול הכרת תודה.